כשהיינו ילדות, הרעשנים רשרשו והמגילה סיפרה לנו את סיפורן  של שתי נשים:
ושתי, אשתו הראשונה והמורדת של אחשוורוש, ואסתר הענוגה והעדינה שהחליפה אותה ועזרה לשחרר את עמה היהודי. אני זוכרת ילדות רבות וגם אותי מתחפשות למלכה אסתר, אף אחת מעולם לא התחפשה לושתי. מדוע?
זו נחשבה למלכת התום שהצליחה לכבוש את ליבו של המלך, ואילו האחרת כמעט נשכחה למרות ואולי בגלל היותה כולה אקטיבית, יוזמת, ונחושה.
האם משהו השתנה? לו הייתן מתחפשות היום, במי הייתן בוחרות? 
האמת, ושתי ואסתר חיות בכולנו, כל הזמן, וטוב שכך.
אך לעיתים, היינו רוצות להיות קצת יותר ושתי, או קצת יותר אסתר
לספר את הסיפור שלנו מנקודת מבט של האישה הפנימית שבתוכנו 
זו שלא תמיד מעזה לצאת, זו שמבקשת מקום.