חוף מבטחים
כְּמוֹ חַיָּה
נֶאֱחֶזֶת בְּמִלִּים
שׂוֹרֶטֶת שׁוּרוֹת
נוֹשֶׁכֶת שְׂפָתַיִם
אוֹחֶזֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל סִפּוּר,
נוֹתֶנֶת לוֹ לְהוֹבִיל לְחוֹף מִבְטָחִים.
רֶגַע לִפְנֵי גְּמִירָה
יִדְפֹּק בַּדֶּלֶת
זֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתָךְ כְּמוֹ דַּף
יְפַשֵּׂק אוֹתָךְ כְּמוֹ פְּסִיק
וְיַעֲשֶׂה מִמֵּךְ
שִׁיר
אימא טובה דיה
אֲנִי רֵיקָה עַכְשָׁו
רֵיקָה
מִשְּׁאֵלוֹת
רֵיקָה גַּם
מִתְּשׁוּבוֹת
רוֹצָה לְהַשְׁאִיר
מָקוֹם פָּנוּי
רַק לְשָׁלוֹשׁ נְקֻדּוֹת
...
לִהְיוֹת מְכָל עוֹטֵף
לַחֲשָׁשׁוֹת
בַּיִת לְחִדּוּד הָעִפָּרוֹן
אִמָּא טוֹבָה דַּיָּה –
לְמִלִּים
להפשיטני ממילים
הוּא אָמַר
נֶעֱלַמְתְּ
לֹא הָיִית פֹּה
יוֹמַיִם וְאוּלַי יוֹתֵר
לִבִּי מְנַתֵּר
מִישֶׁהוּ שָׂם לֵב
מִישֶׁהוּ חָסֵר אוֹתִי
מִישֶׁהוּ זָר חִפֵּשׂ אֶת מִלּוֹתַי
לָגַעַת בּוֹ
לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ קָרוֹב
אֲנִי לֹא נוֹגַעַת עַכְשָׁו
עָנִיתִי
מִלּוֹתַי נִסְתָּרוֹת מִמֶּנִּי
כְּתִיבָתִי בְּשַׁעֲרֵי מַחְסוֹם
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא
מִי יְחַפֵּשׂ אוֹתִי, מִי יִשְׁאַל אַיֵּנִי,
מִי יִתְגַּעְגֵּעַ
אֵלַי
אוּלַי אַתָּה –
גֶּבֶר זָר
תִּתְגַנֵּב לְלֹא אֹמֶר,
לְהַפְשִׁיטֵנִי מִמִּלִּים
האישה של היום
אַתָּה לֹא תֵּדַע אֵיזוֹ אִשָּׁה תָּגִיחַ מִמֶּנִּי הַיּוֹם
מְלֵאַת עֶצֶב
גּוּפִי מוּטָל חֲסַר חַיִּים
אֵינִי מְדַבֶּרֶת אִתְּךָ
אֵינִי מְדַבֶּרֶת אִתִּי
הַיּוֹם אֲנִי דִּמְעָה
אַתָּה לֹא תֵּדַע אֵיזוֹ אִשָּׁה תָּגִיחַ מִמֶּנִּי הַיּוֹם
פַּתְיָנִית וּמְפֻשֶּׂקֶת
מְלֵאַת תְּשׁוּקָה
אֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם גּוּפִי
גּוּפִי מְדַבֵּר אִתְּךָ
הַיּוֹם אֲנִי זִקּוּק
אַתָּה לֹא תֵּדַע אֵיזוֹ אִשָּׁה תָּגִיחַ מִמֶּנִּי הַיּוֹם
אֲנִי זוֹעֶמֶת
גּוּפִי נִמְתָּח עַד כְּאֵב
עֵינַי רוֹשְׁפוֹת לְכִוּוּנְךָ
שׂוֹרְפוֹת אוֹתִי מִבִּפְנִים
הַיּוֹם אֲנִי בָּרָק
אַל תִּשְׁאֵל
אַל תִּשְׁאֵל מִי אֲנִי
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת
אֵיזוֹ אִשָּׁה אֲנִי הַיּוֹם
הזמן האוזל
אֲנִי זְקֵנָה
גּוּפִי מָתוּחַ
וַאֲנִי זְקֵנָה
פָּנַי חֲלָקוֹת מִקְּמָטִים
וַאֲנִי זְקֵנָה,
מְטַפֶּסֶת בְּמַעֲלֵה סֻלַּם הַחֲרָדוֹת
אֶל רֹאשִׁי הַזָּקֵן
הַלּוֹעֵג לַחֲלוֹמוֹת
מַזְכִּיר לִי שֶׁהַזְּמַן אוֹזֵל
שֶׁאֵין כְּבָר שִׁמּוּשׁ
לִשְׂפָתִי הַשּׁוֹקֶקֶת
לְמִלּוֹתַי הַחֲצוּפוֹת
לִתְשׁוּקָתִי הַיְּגֵעָה
נוֹפֶלֶת אֶל תּוֹךְ שֵׁנָה,
פָּנַי עוֹד חֲלָקוֹת
וַאֲנִי זְקֵנָה.
שיעור בהבעה
ואתה מלמד אותי היסטוריה
פורט לי על הפטמות
עם אברהם אבינו ובן גוריון
יודע כל פיסת עבר
היכן מונחת בגופי כעת
אתה מלמד אותי פיזיקה
כל אחד מישבניי הוא אטום
ואתה מאיץ החלקיקים שלי
מסה קריטית של שאלות
שאיינשטיין הותיר ללא תשובה
ואני, מלמדת אותך שפה
מחללת עליך בעברית תקנית
הבעתי מביעה הבעה
מיוסרת
יושבת עליך מצטטת לאה גולדברג:
"באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים"