roses1.png

חוף מבטחים

כְּמוֹ חַיָּה

נֶאֱחֶזֶת בְּמִלִּים

שׂוֹרֶטֶת שׁוּרוֹת

נוֹשֶׁכֶת שְׂפָתַיִם

אוֹחֶזֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל סִפּוּר,

נוֹתֶנֶת לוֹ לְהוֹבִיל לְחוֹף מִבְטָחִים.

רֶגַע לִפְנֵי גְּמִירָה

יִדְפֹּק בַּדֶּלֶת

זֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתָךְ כְּמוֹ דַּף

יְפַשֵּׂק אוֹתָךְ כְּמוֹ פְּסִיק

וְיַעֲשֶׂה מִמֵּךְ

שִׁיר

roses1.png

אימא טובה דיה

אֲנִי רֵיקָה עַכְשָׁו

רֵיקָה
מִשְּׁאֵלוֹת
רֵיקָה גַּם
מִתְּשׁוּבוֹת
רוֹצָה לְהַשְׁאִיר
מָקוֹם פָּנוּי

רַק לְשָׁלוֹשׁ נְקֻדּוֹת

          ...

לִהְיוֹת מְכָל עוֹטֵף
לַחֲשָׁשׁוֹת
בַּיִת לְחִדּוּד הָעִפָּרוֹן
אִמָּא טוֹבָה דַּיָּה –

לְמִלִּים

roses1.png

להפשיטני ממילים

הוּא אָמַר
נֶעֱלַמְתְּ 
לֹא הָיִית פֹּה
יוֹמַיִם וְאוּלַי יוֹתֵר
לִבִּי מְנַתֵּר
מִישֶׁהוּ שָׂם לֵב 
מִישֶׁהוּ חָסֵר אוֹתִי
מִישֶׁהוּ זָר חִפֵּשׂ אֶת מִלּוֹתַי
לָגַעַת בּוֹ
לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ קָרוֹב

אֲנִי לֹא נוֹגַעַת עַכְשָׁו
עָנִיתִי
מִלּוֹתַי נִסְתָּרוֹת מִמֶּנִּי
כְּתִיבָתִי בְּשַׁעֲרֵי מַחְסוֹם
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

מִי יְחַפֵּשׂ אוֹתִי, מִי יִשְׁאַל אַיֵּנִי,    
מִי יִתְגַּעְגֵּעַ
אֵלַי
אוּלַי אַתָּה –
גֶּבֶר זָר
תִּתְגַנֵּב לְלֹא אֹמֶר,
לְהַפְשִׁיטֵנִי מִמִּלִּים

roses1.png

האישה של היום

אַתָּה לֹא תֵּדַע אֵיזוֹ אִשָּׁה תָּגִיחַ מִמֶּנִּי הַיּוֹם

מְלֵאַת עֶצֶב

גּוּפִי מוּטָל חֲסַר חַיִּים

אֵינִי מְדַבֶּרֶת אִתְּךָ

אֵינִי מְדַבֶּרֶת אִתִּי

הַיּוֹם אֲנִי דִּמְעָה

 

אַתָּה לֹא תֵּדַע אֵיזוֹ אִשָּׁה תָּגִיחַ מִמֶּנִּי הַיּוֹם

פַּתְיָנִית וּמְפֻשֶּׂקֶת

מְלֵאַת תְּשׁוּקָה

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם גּוּפִי

גּוּפִי מְדַבֵּר אִתְּךָ

הַיּוֹם אֲנִי זִקּוּק

 

אַתָּה לֹא תֵּדַע אֵיזוֹ אִשָּׁה תָּגִיחַ מִמֶּנִּי הַיּוֹם

אֲנִי זוֹעֶמֶת

גּוּפִי נִמְתָּח עַד כְּאֵב

עֵינַי רוֹשְׁפוֹת לְכִוּוּנְךָ

שׂוֹרְפוֹת אוֹתִי מִבִּפְנִים

הַיּוֹם אֲנִי בָּרָק

 

אַל תִּשְׁאֵל

אַל תִּשְׁאֵל מִי אֲנִי

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת

          
            אֵיזוֹ אִשָּׁה אֲנִי הַיּוֹם      

roses1.png

הזמן האוזל

אֲנִי זְקֵנָה

גּוּפִי מָתוּחַ

וַאֲנִי זְקֵנָה

פָּנַי חֲלָקוֹת מִקְּמָטִים

וַאֲנִי זְקֵנָה,

מְטַפֶּסֶת בְּמַעֲלֵה סֻלַּם הַחֲרָדוֹת

אֶל רֹאשִׁי הַזָּקֵן

הַלּוֹעֵג לַחֲלוֹמוֹת

מַזְכִּיר לִי שֶׁהַזְּמַן אוֹזֵל

שֶׁאֵין כְּבָר שִׁמּוּשׁ

לִשְׂפָתִי הַשּׁוֹקֶקֶת

לְמִלּוֹתַי הַחֲצוּפוֹת

לִתְשׁוּקָתִי הַיְּגֵעָה

 

נוֹפֶלֶת אֶל תּוֹךְ שֵׁנָה,

פָּנַי עוֹד חֲלָקוֹת

וַאֲנִי זְקֵנָה.

roses1.png

שיעור בהבעה

ואתה מלמד אותי היסטוריה

פורט לי על הפטמות

עם אברהם אבינו ובן גוריון

יודע כל פיסת עבר

היכן מונחת בגופי כעת

 

אתה מלמד אותי פיזיקה

כל אחד מישבניי הוא אטום

ואתה מאיץ החלקיקים שלי

מסה קריטית של שאלות

שאיינשטיין הותיר ללא תשובה

 

ואני, מלמדת אותך שפה

מחללת עליך בעברית תקנית

הבעתי מביעה הבעה

מיוסרת

יושבת עליך מצטטת לאה גולדברג:

"באת אלי את עיני לפקוח,

וגופך לי מבט וחלון וראי,

באת כלילה הבא אל האוח

להראות לו בחושך את כל הדברים"